אריה מרדכוביץ

יליד סקרובובה, חוה חקלאית ליד ברנוביץ. גדל בסביבה חקלאית. אהב את העץ, את הנהר ומרחבי השדות. כביטוי להרגשותיו היתה משמשת לו השירה הרוסית ספוגת האהבה, לטבע, לחופש ולמרחב. נחן בכשרונות מוסיקליים ותפיסה יפה. נגן על כמה כלים, בעיקר נתחבבה עליו ההרמוניקה וכשנתעורר בו הרצון היו צלילי מנגינתו משתפכים ומתערבים חליפות עם צלילי קולו הערב. ידע להביא שמחה גדולה ללב., אך גם תוגה עמוקה. צודד לב בחיצוניותו, יפה וחסון, חביב על כל. נחן גם בכוחות נפשיים גדולים. להסתדרות “גורדוניה” בא במאוחר, בגיל שמונה עשרה. כעבור ימים לא רבים  יצא למושבת מנהלים בגליל סלונים-נאסויז’. שם הידק את קשריו עם התנועה והצטרף  לגרעין “במעלה”. מיד יצא להכשרה לזאקליקוב. כאן נתגלו החלוציות והיכולת לחיות חיי חברה. בקלות הבליג על כל הקשיים שבפלוגת הכשרה, נדד ממקום למקום וכבש נקודות חדשות בשביל הארגון. מרבה לחשוב חשבון עולם, נתון לשאלות העם ושאלות אנושיות כלליות, תנועת הפועלים העולמית, הסוציאליזם. ראייתו את החיים היתה  ריאלית אך לא בלי מעוף דמיון.

עם עלותו ארצה נכנס לקבוצת “השרון”, קבוצה ותיקה בחבר הקבוצות. קשה עורף היה וקשה לוותר על יצירה עצמאית. לא אהב לבוא אל המוכן לדרך מפולסת ע”י אחרים. כמה גורמים פרטיים, בהם עזרה למשפחתו, הניעו אותו לחפש נתיב חדש. באה תקופה של נדודים ממושבה למושבה. בחיי העיר לא רצה. משנמאסו עליו הנדודים החליט: לקבוצה. מנוחה חיפש והיא באה, כחתף באה.