אהרון אולישבסקי

אהרון אולישבסקי נולד בסלונים ב-1914. הוריו סוחרים אמידים. חנכו אותו ברוח הציונות והיהדות. למד בבית ספר “תרבות” בסלונים. בשנת 1930 והוא כבן 16 נכנס להסתדרות “גורדוניה” לשכבת המתעוררים. בהסתדרות היה חבר פעיל מאוד ובמלוא המרץ, המציין את אופיו, מילא את תפקידיו המוטלים עליו. אחרי שהיה שלוש שנים בתנועה אישרו אותו להכשרה.ב-1933 יצא בפלוגה הראשונה לליפה-זקליקוב שבעיירות לובלין. הנקודה לא היתה כלל וכלל מסודרת וזקוקה היתה לחלוצים מסורים דוגמתו. אהרון, למרות מחלת לבו נכנס מיד לעבודות הכי קשות. עבד במרץ ובהתמסרות. במכתביו מההכשרה לחבריו התאונן לא פעם על חיי ההכשרה שלא מספקים אותו, שלא נפגש בהם עם אותה ההתלהבות שהיתה נתונה בו- עם ההתלהבות החלוצית וההתמסרות. אולם נחם את עצמו שחיי ההכשרה הם רק פרוזדור להגשמה ולחיי קבוצה בארץ ובשביל הארץ מוכן היה לסבול.. מליפה עבר לזדונסקה וולה, בה בילה זמן קצר ועבד בכל עבודות פרך ואושר לעלות בגרעין “במעלה”. עלייתו עלתה לו בקושי רב. לרגל מחלתו נעכב ע”י הרופא. אהרון לא התייאש ונסע לו בדרך, שכל חייו חלם עליה, בדרך ההגשמה. ומוזר הדבר שדווקא באותו יום בדיוק ב-9 לנובמבר שעזב את עירו, שנתיים להיותו בארץ, נרצח מהמארב.

בזמן הראשון הסתגל בקושי לאקלים ולעבודות בארץ. בתחילה לא היה מתאים לעבודות הפרדס במקום שפועלים צעירים ורכים הצטרכו להתכופף עם הטוריה ולרוץ אחרי הערבי העובד רבות בשנים בפרדסים, בכדי להספיק לגמור יחד איתו את השורה.

אולם לאט לאט התרגל לחיים בארץ. למד ערבית ואנגלית והרגיש את עצמו כפועל ותיק. כבוש האבן וההעברה לקרית ענבים פתחו בחיי אהרון פרשה חדשה, מיד נכנס  לחיצוב ובזמן קצר למרות מחלת ליבו נעשה לחוצב הראשי.אף על פי שהרופא אסר עליו לעבוד עבודות קשות לא הרפה אהרון מהחיצוב עד יומו האחרון.

בהליכותיו עם הבריות היה בן אדם ישר ונוח מאוד. עליז היה וחיוך של טוב לבנסוך היה תמיד על פניו.

אין אלה שבחים הנהוגים ביחס למתים. אהבתיו עם כל יתרונותיו וחסרונותיו. קרומים כיסו את מהותו, אולם מתחתם נחבאה נפש יקרה ואצילה. נפש אהובה ומסורה.

יצחק וקסלר