15.12.2022

          “באנו חושך לגרש”- חג האור בין הניסים לגבורה האנושית

 חג החנוכה אינו מופיע במקרא, ואנו למדים על כל ההתרחשות והמאבק מול היוונים מספר המכבים שהוא ספר חיצוני שלא נכנס לקאנון המקודש שלנו – התנ”ך. 

חג החנוכה נחוג במקורו בכ”ה בכסלו, 164 לפני הספירה. באותו יום שוחרר בית המקדש שנכבש וטומא בידי היוונים.

המכבים בהנהגתו של יהודה המכבי הביאו את הארץ לעצמאות מדינית לאחר תקופה ארוכה של שעבוד למלכויות זרות, אך עצמאות זו נמשכה כמאה שנה בלבד. היא הסתיימה בכיבוש הרומאי שנמשך מאות שנים והביא לחורבנות גדולים ולהגליית עם ישראל מארצו.

בדורות השונים נטלו ממורשת החנוכה מוטיבים שונים שאותם העצימו אל מול מוטיבים אחרים שצומצמו ואף בוטלו.

האור – הדלקת הנרות של חג החנוכה מקורה כנראה בחורף ובקור. אלו הימים הקצרים ביותר עם הלילות הארוכים ביותר. האדם הנפחד חיפש לו אור להאריך את שעות הפעילות “ולגרש את החושך”.

הנס – אינו מצוי בספרי המכבים (מהספרים החיצוניים) שבהם מסופרות עלילות החשמונאים לראשונה, וגם יוסף בן-מתתיהו שחי 200 שנה אחריהם, אינו מזכיר את נס פח השמן. הנס הזה מצוי לראשונה בתלמוד הבבלי שנחתם בבבל המרוחקת 700 שנה מאוחר למלכות החשמונאים.  מסתבר שמי שמצא את כד השמן הקטן והפכו ל”נס פח השמן” הם לא חיילי החשמונאים, אלא חכמי בבל.

לחז”ל היה אינטרס ברור לגמד את יהודה המכבי ולהעצים את הנס האלוהי המבטא את כוחו הנשגב של הקב”ה.

הגבורה והעצמאות – שהיו כל כך נחוצות לתנועה הציונית מתחילת דרכה הפכו את חג החנוכה לחג האור, הגבורה והעצמאות תוך הדגשת הגבורה האנושית של אז ובעיקר של היום או ליתר דיוק של ימי המדינה והמדינה שבדרך.

ההשקפה הזו באה לידי ביטוי מובהק ומעולה בשירה של שרה לוי-תנאי:

                    באנו חושך לגרש 

                   “באנו חושך לגרש. בידינו אור ואש.

                    כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן,  

                    סורה חושך הלאה שחור, סורה מפני האור”.

האם נכון לוותר על המוטיבים השונים של החג (הנס, הגבורה, העצמאות והאור)?

אינני סבור שכדאי לוותר על מוטיבים ונרטיבים הבונים את מורשת ישראל גם אם איננו מאמינים בכל פרט מהם כאמת היסטורית. אך דווקא בימינו אלו של תחושות איום על בסיס קיומנו התרבותי חשוב להבין ולהפנים את דבריו של א.ד. גורדון – “לא יהיה ניצחון של האור על החושך, כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך – יש להגביר את האור”.

אנחנו, היהודים החילונים בארץ, חייבים לאמץ ולקרב את היהדות שהיא תרבות ולא דת.

זו השקפת עולמנו ההומניסטית שנוצרה ע”י התנועה הציונית מסוף המאה ה-19.

“נס לא קרה לנו, פח שמן לא מצאנו”. אלוהים וניסים אינם חלק מהאג’נדה שלנו. האור שלנו הוא אור החזון, אור ערכי המוסר והתרבות היהודים הומניסטים, ואין כמו חג החנוכה להבליט ולחדד השקפת עולם זו.

(בעזרת מאמר של הרב אבי פסקל מבית העמק)                                                                            

חג אורים שמח

מאיר וילנסקי רב חילוני הומניסטי