04.03.2021

משולחן המזכירות

עדכונים משולחן ההנהלה

ישיבות מהשבוע החולף

  • ביום ב’ התקיימה ישיבת מנהלת, פרוטוקול ישלח לחברים.

עדכון לגבי החיילים

בחודש האחרון עזבו את הקיבוץ ארבעה חיילים מסיבות שונות. תודה למשפחות שליוו אותם בתקופה שגרו בקיבוץ. בשבוע שעבר עברו לגור בקיבוץ שני חיילים חדשים. חיילת בשם שניר ילידת הארץ וחייל בשם אלכסנדר, חייל בודד שהגיע לארץ במטרה להתגייס. אני מחפשת להם משפחה ״מאמצת״. כל מי שמעוניין לאמץ חייל, מוזמן לפנות אלי למספר 0526559990.

כנרת

תרבות

הנהלת הקהילה דנה בנושא התרבות בימים אלו של הנחיות “תו סגול” ו”תו ירוק”. החלטות בנושא זה התפרסמו בפרוטוקול הנהלת קהילה  22 ו- 24 לפברואר שפורסם לחברים .

אחריות קהילתית בימי קורונה –

  1. אם נדרשתם להיכנס לבידוד, אנא עדכנו את יערה במספר 050-7942249 ואת מסגרות החינוך אליהם משתייכים הילדים בקיבוץ ומחוצה לו (גם עכשיו בתקופת הסגר).

הקפידו למלא את שאלון ״יד למבודד״ המאפשר לנו לקבל את הנתונים ולהתעדכן בצרכי המשפחה

דברים טובים קורים פה.. גוללו למטה, תתרגשו להתעדכן.

סופ”ש נפלא לכולם.

חברים שלום

אנו מקדמים במרץ רב את הליך שיוך הדירות הקנייני כחלק מצרכי כלל החברים והבונים בפעימה השישית וכחלק מתוכנית העבודה השנתית.

מנהלת הקיבוץ החליטה להקים צוות עבודה אשר יכלול גם  נציגים מהנהלת הקהילה לבחינת  ההחלטות הקיימות בקיבוץ (בין היתר במסגרת הליך השיוך החוזי) ולהכין הצעות לדיון ציבורי בעניין.

במקביל פועל  צוות עבודה אשר מכין את  הנושאים הפיסיים להגשת “תיק השיוך” לרמ”י (מפות מדידת מגרשים ובתים, תב”ע, הסדרת שימושים עסקיים ועוד).

לצורך שיתוף הציבור ולהערכות החברים למהלך נקיים מפגש ציבורי  לאור מגבלות הקורונה יתקיים בזום) בקרוב.

בשאלות/הבהרות בנושא ניתן להפנות לערד, ללימור או אלי .

שבת שלום,

איתן

שימוש בערוצי התקשורת של הקיבוץ בהקשר של הבחירות לכנסת

לחברים שלום,

בגיליון “קורים דברים” שפורסם בשבוע שעבר, הלינה יונה פריטל על כך שהנהלת הקיבוץ מגבילה את השימוש בערוצי התקשורת של הקיבוץ (הודעות טקסט והודעות ביישומון “מקומי”) באופן כללי, ובמיוחד בהקשר של העברת הזמנות למפגשים עם נציגי מפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת ה-24.

אבקש להסביר את המדיניות הנוהגת בעניין זה ואת הטעמים שבבסיסה.

בסמוך להחלטה על הבחירות לכנסת שייערכו ב-23 במרץ 2021 נדרשנו – חברי ההנהלה הפעילה יחד עם חברי המנהלת – לשאלה אם לאפשר העברה של תעמולת בחירות ושל הזמנות למפגשים פוליטיים עם נציגי מפלגות.

בין השיקולים שעמדו לנגד עינינו –

מצד אחד, חופש הביטוי, והרצון לאפשר לחברים להיות אזרחים פעילים ומשפיעים.

מן הצד השני, הרצון להימנע משחיקה של ערוצי התקשורת, והחשש מפגיעה באפקטיביות של ערוצים חיוניים אלה בראי התכלית המרכזית שלהם – העברת מידע לחברי הקהילה. קיים חשש של ממש ששימוש בערוצי התקשורת הייעודיים של הקיבוץ לצרכים שאינם נוגעים באופן ישיר לחברי הקהילה, יביא לכך שחברי הקהילה יחוו אותם כמטרד, “יפספסו” הודעות חשובות, או פשוט ימאסו בהם ויוותרו עליהם.

עוד הדריך אותנו עיקרון השוויון, שמחייב שהנהלת הקיבוץ לא תעדיף מפלגה מסוימת על-פני אחרת. 

לכן קבענו את הכללים הבאים, על-פיהם נהגנו בחודשים האחרונים:

הזמנות למפגשים פוליטיים (פיזיים או מקוונים) המיועדים באופן קונקרטי לחברי קהילת מעלה החמישה – מועברות בערוצי התקשורת של הקיבוץ, ללא הבחנה בין המפלגות השונות (תיאום הפרסום – בסיוע שיר גורן, רכזת התרבות).

הזמנות למפגשים פוליטיים המיועדים לציבור באופן כללי יותר – אינן מועברות. גם פרסומים של  תעמולת בחירות אינם מופצים. כמובן, שאין מניעה שחברי הקהילה ינצלו את פרטי הקשר באלפון הקיבוץ (גם ביישומון מקומי) כדי לשלוח באופן אישי הזמנות לחברי הקהילה, לפי בחירתם, ינצלו את קבוצות הוואטסאפ הבלתי-רשמיות השונות של הקהילה, או יפרסמו ב”קורים דברים”.

הפנייה של יונה טופלה בהתאם למדיניות הנ”ל. כך גם פניות דומות של חברים אחרים.

בעקבות פנייתה של יונה ולאור התקרב מועד הבחירות, הוחלט להרחיב את הכלל המאפשר פרסום, ולהפיץ בערוצי התקשורת של הקיבוץ (בערוץ תרבות ביישומון מקומי) גם הזמנות למפגשים פוליטיים המיועדים למגזר הקיבוצי.

בברכה,

לימור יצקן

מנהלת הקהילה

הודעות כלליות

קוּפַּת הַקִּבּוּץ

(נכתב בעקבות החלטת הנהלת הקיבוץ לקצץ בשי לחג לפנסיונרים ולעובדים בקיבוץ)

קוּפַּת הַקִּבּוּץ כְּבַר חֳדְשַׁים לֹא מַצְלִיחָה לַעֲצוֹם עַיִן
הַמַּצָּב קָשֶׁה וּמְזֻמָּנִים – אַיִן.
חָשְׁבָה וְחָשְׁבָה בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ אֵיךְ אֶפְשָׁר לְמַלֵּא אֶת הַקוּפָּה.
הֲרֵי יֵשׁ הוֹצָאוֹת וְיֵשׁ הִתְחַיְּבֻיּוֹת
יֵשׁ לְשַּׁלֵּם לַיּוֹעֲצִים וְיֵשׁ לְשַׁלֵּם לַמְּנַהֲלִים.
אָז מָה עוֹשִׂים?
אִם נוֹרִיד אֶת הַתְּקוּרָה וּנְצַמְצֵם במַשְׂכּוֹרוֹת להַנְהָלָה
וְלוּ גַּם בַּאֲגוֹרָה – זֶה יִכְאַב לָהֶם בַּכִּיס נוֹרָא.
אִם נוֹרִיד אֶת הַסּבְּסוּד מֵהַפְּעוּטוֹנִים תַּעֲלֶה הַצְּעָקָה מֵהַהוֹרִים.
אָז מָה עוֹשִׂים?!

חָשְׁבָה וְחָשְׁבָה וּפִתְאוֹם הָיְתָה לָהּ הֶאָרָה: הֲרֵי יֵשׁ לָנוּ אֶת הַוָּתִיקִים!!!
הִיא קָרְאָה בְּשִׂמְחָה: אאוריקה וְהֵידָד!
נְקַצֵּץ לָהֶם בְּחֵצִי אֶת הַשַּׁי לַחַג!
הֲרֵי הִצְלַחְנוּ בְּקַלּוּת כּל כָּךְ , לַחְתֹּךְ לָהֶם בְּחֵצִי את האג”ח.
אָז אוּלַי הֵם יִהְיוּ קְצָת עֲצוּבִים וּקְצָת מְמֻרְמָרִים
אֲבָל הַוָּתִיקִים שֶׁלָּנוּ הֵם ” יְלָדִים טוֹבִים”

וְכָךְ, סוֹף סוֹף, אַחֲרֵי לֵילוֹת לְלֹא שֵׁנָה, קֻפָּתֵנוּ הַקְּטַנָּה מָצְאָה לָהּ יְשׁוּעָה
אַט אַט שָׁקְעָה בְּתַרְדֵּמָה וּמִלְמְלָה מִתּוֹךְ שֵׁנָה:
אֵיזֶה מַזָּל שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עוֹד וָתִיקִים שֶׁאֶפְשָׁר עַל חֶשְׁבּוֹנָם לְקוֹשֵׁשׁ מְזֻמָּנִים.
וְהָעִקָּר, שֶׁלֹּא נָגַעְנוּ בַּתְּקוּרָה הַיְּקָרָה (תַּרְתֵּי מַשְׁמָע).
ומִיָּד נִשְׁלְחָה לַוָּתִיקִים הַהוֹדָעָה,

שֶׁשּׁוּב הֵם נִּדְרָשִׁים לָשֵׂאת ת’ אֲלֻנְקָה.                                   ***

סוף דבר,

אַחֲרֵי שבוּע, חָזְרָה בָּהּ הַקּוּפָּה, כִּי אוּלַי לָמְדָה עַל בְּשָׂרָה
שֶׁהַחְלָטָה כּה מֵבִישָׁה והֲזוּיָה אֵינֶנָּהּ בִּמְקוֹמָהּ.

שיהיו לכולנו חגים שמחים.                                                         

 יונה פריטל

 

 

חלום שלא נחלם– לא יוגשם.
לפני שמונים שנה הקימו חלוצינו את קבוצת מעלה החמישה, ועל פיתוח חקלאות ההר הייתה אמורה להיות  פרנסתם. הדבר היה קשה עד בלתי אפשרי. ההר היה טרשי ודל בקרקע, ומים היו במשורה. אבל חברי הקבוצה אהבו את ההר, לכן ניסו לגדל למחייתם כל מיני צמחים, וחלמו שיום אחד יתגלו להם מינים מיוחדים, כאלה שידעו גם הם לאהוב את המקום הזה, דל הקרקע ורב הטרשים.  בארכיון אצל תמרי מצאנו  דוגמה לשני ניסיונות עליהם למדנו ממכתב ששלח מר ש’ הורביץ למיודענו יוסף וייץ איש הקק”ל .
פירטרום”: צמח מסריח שימש  לעשיית “פליט” שהוא מין נוזל להשמדת זבובים ויתושים.

ולריאנה”: שהוא צמח מרשים ועדין ריח, בעל תכונות מרפא, המופיע במכתב המצורף בתוך ההדגשה.                        

וולריאנה – (השם ביוונית, מתייחס לחוזק או לבריאות). נמצאת בשימושו של האדם למעלה מ- 4000 שנה וידועה ביכולתה לסייע ולהרגיע כאבים, לחצי נפש, חרדות, עצבנות ונדודי שינה.           
פורח בפברואר-מרץ. פרחיו קטנים ובהירים וכמו שום הבר, פורחים באשכול הנישא בראש גבעול המגיע עד כדי חצי מטר ויותר.
הולריאנה הפורחת אצלנו, מציגה מופע יפיפה לאורך המדרון  שמצפון לרפת, מעבר לגדר הקיבוץ ומשם מערבה לאורך הדרך שמצפון לכרם הר רפיד.

אריאל יהודאי.

דרוש עובד עם ניסיון

לענף הנוי.

תחילת עבודה מיידית.

ניתן לפנות לזהר

052-3800677

 

 

 

נשימות צלולות

שלום חברים, הפעם נדבר על קמינים תקניים ועל כך שהם לא מהווים פתרון ראוי לבעיית הזיהום והסיכון הבריאותי.

האם קמין עצים תקני הוא הפתרון ?

במילה אחת: לא!

בפחות מ-300 מילים (גם לא…):

(זהו תרגום של מסמך באנגלית – גרסה ארוכה בעברית נמצאת כאן)

תעשיית קמיני העצים עובדת קשה כדי לשכנע אותנו שקנייה של קמיני עצים חדישים היא הפתרון לבעיית עשן העצים. אבל זה פשוט לא עובד ככה.

קמין עם תו תקן שמופעל לפי ההנחיות, עם עצים יבשים, לא קרוב להיות נקי או יעיל,

והוא הרבה יותר מזהם מכל שיטת חימום אחרת.

בדיקת הפליטות במעבדה שמבוצעת עם עצים מיובשים בכבשן אינה משקפת את אופן השימוש האמיתי בקמין הביתי. מחקר מצא שהפליטות בתנאים של חיים אמיתיים היו בקירוב פי 16 יותר גבוהות מאלו שנרשמו במהלך בדיקות אישור הפליטה במעבדה.

דו”ח של המועצה האקולוגית הדנית מצביע על כך ש-”אין היגיון בכך שלקמין תקני מותר לזהם פי 25 יותר מאשר למשאיות. במדידה של חלקיקים בארובת פליטה של קמין תקני מודרני בתנאי הפעלה אידיאלים מכשירי המדידה הגיעו למקסימום היכולת שלהם, לכן אין זו אלא אגדה שקמין תקני בתנאי בעירה אופטימליים לא מזהם.”

פליטות מקמין חדש מתגברות עם הזמן בשל הבלאי הפיסי שנגרם לקמין בשל השימוש. תוך כחמש שנים הפליטה של החלקיקים מקמין קטליטי תהיה דומה לזו של קמינים ישנים וחסרי תקן.

האפקט של ירידת היעילות של הקמין משפיע בעיקר על מי שנמצא מחוץ לביתו של מפעיל הקמין, לכן אין לבעל הקמין תמריץ להשקיע כסף ולהחליפו.

עץ רטוב מדי מגביר את פליטת המזהמים אפילו בקמין חדש, וגם עץ יבש מדי מגביר את פליטת המזהמים ופולט יותר רעלנים, שמכילים בעיקר חלקיקי פחם שחור בדומה לפליטות של דיזל.

ההמלצה המקובלת למשתמשי קמיני עצים היא להימנע משריפה איטית בטמפרטורה נמוכה, ואולם המחקר מדגים שגם טמפרטורה גבוהה מאוד אינה רצויה כי היא פולטת הרבה פחמימנים ארומטיים רב טבעתיים.

דירוג יעילות הקמין עלול להטעות כיוון שיש דרכים רבות למדוד ולדווח על יעילות, ואין דרך מוסכמת עולמית למדוד יעילות.

קבוצת “משפחות למען אוויר נקי” הצביעה על עדויות מטרידות שקמינים חדשים, קטליטיים, שקיבלו אישור, אינם מפחיתים את כמות הכימיקלים הרעילים, ובעצם, הם אפילו פולטים יותר כימיקלים מהמסוכנים ביותר שאדם יכול להיחשף אליהם.

מהארכיון

ב-5 במרץ 1948, השבוע לפני 73 שנים,  במהלך מלחמת העצמאות

שלח אוריאל אופק* את המכתב הבא ממעלה החמישה לבני משפחתו בתל אביב:

זה זמן רב לא כתבתי אליכם ומתאר אני לעצמי כי דואגים אתם לי מאד.

ביומיים האחרונים שקטו הרוחות: המתים נקברו, החלפתי את ‘בגדי העבודה’ שלי המגואלים, בבגדים נקיים. החברֶה קיבלו קצת נופש, ואני התפניתי לכתוב הביתה. שלומי טוב. קצת מנוזל מהקור ומהלילות בחוץ, אך לא נורא. אנחנו גרים כאן בבתי ההבראה של המשק ובקצת דמיון אפשר לומר שהתנאים שלנו הם תנאים של בית הבראה. לא עובדים, מטיילים בסביבה או שוכבים במיטות וגם האוכל כאן טוב.

לפעמים יש פנאי גם להסתכל על הנוף ולראות כמה שהוא נפלא: הרי ירושלים העצומים, הגבעות הטובלות בים של כלניות לוהטות ורקפות. בלילה רואים את האורות של גוש עציון, ורואים אפילו את אורות תל אביב.

שכחתי להוסיף כי אנו שומעים כאן קונצרטים, יום ולילה, בלי הרף. ממזרח משמיע לנו כפר הקסטל את זמרתו ויריותיו כל הזמן, וממערב עוזר לו באב-אל וואד.

אינני יודע מתי יצא לי לסור הביתה, בעיקר כשגילינו שאפילו המשוריינים של ‘אגד’ שווים לכפרות כשהגגות אינם משוריינים.                                  

שלכם אורי                                                                                  

*אוריאל אופק, עיתונאי, סופר, מחזאי וחוקר ספרות ילדים, שירת בגדוד השישי של הפלמ”ח ולחם בקרבות הקסטל והראדאר במלחמת העצמאות.

גל"צ וכל מי שמעוניין

הזמנה לגל”צים

בחודש נובמבר 2020 רכשה אינטל את סטארט-אפ הבינה המלאכותית הישראלי קונברג.

סכום העסקה מוערך בכמה עשרות מיליוני דולרים.

קונברג הוקמה ב-2017 על ידי יוחאי אטון (30) ולאה קולבן (31), יוצאי יחידה 8200.

נכון לסוף 2019 החברה העסיקה כ-30 עובדים בירושלים, תל אביב וניו יורק.

ביום שלישי, 9.3, בשעה 09.30, בחדר האוכל

לאה קולבן

תספר על דרכה מילדות בירושלים ועד למכירה המוצלחת של הסטארט-אפ.

@@@

ווטסאפ להרשמה 0523843735

ישנים בחדשות

תרבות

זיכרון קיבוצי

דפי זיכרון לחברי הקיבוץ שהלכו לעולמם

לזכרם של שושנה ויוסף נפתלי ז"ל

לפני 37 שנה הלך לעולמו יוסף נפתלי ז”ל. באותו החודש, 15  שנה   לאחר מותו, נפטרה שושנה ז”ל, מוותיקי מעלה החמישה ובוניו. 

יוסף עלה לארץ בעלייה בלתי לגאלית במסגרת תנועת ויתקיניה. הוא עבר עם חבריו להכשרה בחולדה ומשם  לגבעת עדה.  שם פגש את אשתו הראשונה, מיכל, ונולד בנם מתי (מתיתיהו). לאחר פטירתה של מיכל קראו לו חבריו לתנועה להצטרף למעלה החמישה.

שושנה עלתה לארץ עם תנועת “גורדוניה”, הכשירה את עצמה לחקלאות ולעבודה ברפת, במשק הפועלות, ובהמשך הגיעה לקיבוץ.

יוסף ושושנה נישאו, ונולדו ילדיהם: לאה ומאיר.

יוסף עבד שנים רבות בשדות הקיבוץ, בפלחה.

שושנה עבדה ברפת ובטיפול בחברות הנוער.

 

יהי זכרם ברוך.

לזכרו של דוד פריטל (פרינצנטל) ז"ל

לפני 15 שנה נפרדנו בצער רב מדוד פריטל ז”ל, חבר מעלה החמישה .

דוד נולד בעיר לוצק שבאוקראינה, היה פעיל מרכזי בתנועת “גורדוניה”. בעוד יעקב, אחיו, הצליח לעלות לפני המלחמה – נעצר דוד  ונכלא ע”י השלטונות הרוסיים על פעילותו הציונית. הוא שוחרר באורח נס כשהגרמנים הפציצו את בית הסוהר שבו נכלא. הוא שרד את השואה בזכות פולנים ואוקראינים שהסתירו אותו  בביתם, ולא חדל לספר על מצילו הבפטיסט שהסתיר אותו בבור ברפת וטיפל בו במסירות ,וכשדוד ביקש את נפשו למות מייאוש על גורלו ועל גורל היהודים, ישב איתו בבור, עודד אותו, והבטיח לו שהוא עוד יגיע לירושלים. דוד לא שכח את מיטיביו, דאג שיוכרו כחסידי אומות עולם, ותמך בהם כספית במשך שנים רבות. לימים התברר לנו שסיפורו של דוד תועד ע”י ההיסטוריון מרטין גילברט, הומחז והוצג ע”י  הקהילה הבפטיסטית בעולם. דוד איבד את אמו באחת האקציות של גיטו לוצק, ועל סופו הטראגי של  אביו למד ממכתב אחרון ששלח אביו לאחיו בארץ בטרם נרצח ע”י הנאצים.  דוד נישא לעמה לאחר המלחמה, ונולד בנם שלמה. לאחר פעילות מרכזית בתנועת הבריחה של יהדות הפליטה, עלו  בכ”ט  בנובמבר לארץ,  ישירות לקיבוץ. בקיבוץ נולדו ילדיהם: חומי ורועי. 

דוד מילא תפקידים מרכזיים בקיבוץ, היה מזכיר  הקיבוץ מספר קדנציות, ניהל את בית הספר התיכון וניהל את בית ההארחה. דוד היה איש ספר ואיש מעשה, בוגר המכללה לביטחון לאומי  ובוגר החוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית. הוא יזם את הקמתה של האנדרטה ללוחמי “גורדוניה”  בגטו וארשה ואת עצרות הזיכרון, וכמנהל בית ההארחה הוא פיתח את תכנית ההבראה  של ניצולי השואה בכספי הגרמנים, שביססה את כלכלת הקיבוץ. בעשורים האחרונים לחייו  התגייס דוד למאבק למען יהודי בריה”מ כמזכ”ל המועצה למען יהודי בריה”מ, כיזם פעילות ועד המדענים וכעורך ומו”ל של הספרות המדעית של קליטתם בארץ. דוד זכה להקים משפחה ענפה של נכדים ונינים. הוא חסר לכולנו וחסר לי, כלתו.

יהי זכרו ברוך.

מרפאה

שעות פתיחה השבוע

יום ותאריךיערה- האחותראשה-
מזכירה
דר’ מירה- הרופאה

יום א’ 7.3.2021

 

16:00-19:00

15:00-19:0016:30-19:00
יום ב’
08/03/21
 07:00-12:00
 10:00-12:30
יום ג’
09/03/21
   
יום ד’
10/03/21
          07:00-11:00
08:00-12:0007:30-10:00
יום ה’
04/03/21
   

השבוע בדיקות דם:

יום שני ורביעי בין השעות 7:00-8:30. 

נא להגיע למרפאה בתיאום מראש עם מסיכת פנים.

כאשר המרפאה סגורה ניתן לפנות למרפאת אבו גוש,                        טל: 02-5341650

כמו כן, ניתן להתקשר *2700 בכל שעה ולהתייעץ עם אחות.

בשבתות, במצבי חירום בלבד ניתן להתקשר ליערה : 050-7942249

בברכת בריאות איתנה לכולם,

צוות המרפאה

Print Friendly, PDF & Email

תוכן עניינים

לראש הדף
התחבר אל האתר
דילוג לתוכן