מזכירה / מנהלת קהילה – שרון אולמן

ישנם כמה דרכים ליצור קשר:

טלפון לשרון 052-223-2977; הודעת טקסט טלפונית; פנייה במייל ישירות לשרון; דרך המזכירות 5347450, mazkirut2@gmail.com – שאלה, בקשה וגם קביעת פגישה.

מיקום: מבנה המזכירות – קומת הקרקע של המועדון.

פעילה: 3 ימים בשבוע: ימים א’, ג’, ד’. בדרך כלל נמצאת במזכירות בשעות 08:00 – 15:00 + ישיבות בערב.
ביום ג’ שרון נמצאת במזכירות ברציפות עד הערב.

תיאור התפקיד: אחראית על כל השירותים המוניציפאליים – חינוך, תרבות, נוי, רווחה, פרט. במסגרת אחריות זאת היא אחראית על הוועדות – כלי חשוב מאוד בעבודת הניהול הקהילתית.

בנוסף לישיבות הוועדות השונות ישנם פורומים שנפגשים בקביעות כדי לקיים את החיים בקיבוץ:

= צוות פעיל – שרון, איתן, ערד, אתי, אילת– נפגשים פעם בשבוע.

= צוות פעיל חינוך – גוני יהודאי, יערה (חינוך בלתי פורמלי) – פעם בשבוע

= מנהלי ענפי השירות – פעם בשבוע/שבועיים, לפי הצורך.

= אנשי האחזקה – דורון עזר, זוהר גוב, שאולי שטרן, לירון – פעם בשבוע. בפורום זה יעל מקדמת דברים הקשורים לקהילה.

המטרות של יעל בתפקיד:

# “לעשות סדר”

# שדברים ייעשו באופן אובייקטיבי ככל האפשר

# הקטנת התחושה של “איפה ואיפה” אצל החברים

# ראיית הפרט, טובתו ורווחתו בתוך הכלל

העבודה דורשת כל הזמן לשמור על ה”חשוב” בתוך ה”שוטף” השואב אליו כל הזמן.

מה מוגדר בעיני יעל חשוב?

–        תכנון מבני ציבור, רתימת הקהילה לשמירה ולאחריות על המקום, יצירת אקלים המאפשר יזמות, יצירת “נראות”

–        שיתופי פעולה פנימיים ועם גורמים חיצוניים (כמו מועצה אזורית)

–        חיזוק מקומם של מנהל הקהילה ושל הנהלת הקהילה בהנהלה

–        הצבת אנשים טובים ומתאימים במקומות הנכונים

–        לא לשכוח שמנהל הקהילה הוא זה שצריך למשוך לכיוון החזון ובדיקת החזון.

יו”ר הקיבוץ – איתן ליברמן – 

איך נפגשים עם איתן?
בדרך כלל פונים לשושי בכל עניין שרוצים להיפגש לגביו, והיא קובעת פגישה. . ניתן גם להתקשר ישירות.     

מהות התפקיד:
“מנצח התזמורת”; “המנווט הספינה”. ניהול המנהלים בעיקר – עליו לגרום למנהלי הקיבוץ לבצע את המטרות שהוחלט עליהן. על היו”ר לגרום לתהליך נכון של קבלת החלטות (ציבור/אסיפה ——מפרש/מוציא לפועל ——  מִנהלת). בנוסף לזה מצפים ממנו כמובן ליזום מהלכים חדשים, גם כלכליים וגם חברתיים, כדי להביא לידי ביטוי מהלכים מקדמים.

משמעות הדבר – לראות שהדברים הנכונים נדונים בסדר הנכון; לגרום להחלטות להתרחש; לוודא שאם אין התרחשות, למה זה קורה: האם המציאות השתנתה (ואז להביא לדיון מחודש) או אולי תפקוד המערכת גרם לכך (ואז יש להניע את המערכת מחדש).

דרכים לבחון מחדש את המציאות: בעיקרון יש להיות ער למשוב מהציבור, כמו פניות אישיות, מחאות, סיטואציות חריגות שונות. במסגרת התפקיד הוא משתדל לקיים תקשורת יומיומית עם בעלי התפקידים המשמשים הנהגת הציבור.

מרכז משק – ערד סלוצקי
052-292-0282
meshek@maale5.com

במסגרת אחריותו הוא גם איש הקשר עם המשטרה ועם כיבוי האש.

מרכז המשק הוא האחראי על כל החלק המשקי שלנו – על מערך ההכנסות, על ההשקעות העסקיות ועל עוד כמה דברים הקשורים אליהם.

המקורות הכספיים של הקיבוץ הם מגוונים מאוד –

1. ענפים שהם שלנו ללא כל שותפות:

א.     הרפת (תמיד בצפון) – מרכז אילן רייטיש, איתו עובדים יוסי מיטרני ושי כהני ועוד שכירים מתחלפים. יש לנו כ – 250 חולבות היוצרות רווח של מעל מיליון ₪ בשנה (הרווח חוזר אלינו כהשקעות ברפת, כהשקעות בקהילה וכמימון פעילויות של הקהילה, הכל לפי התכנית השנתית, כמובן, המבוססת על מקורות אלה ונוספים.

ב.      כרמי זיתים (בשטחים שליד הקיבוץ, ממערב ומדרום). כיום הם מטופלים ברמה של החזקה בלבד.

ג.      הבריכה וגן האירועים (ליד המלון) הפעילים רק בתקופות החמימות-חמות.

2. שותפויות שונות:

א.     לול (ממערב לקיבוץ) – יחד עם קבוצת יבנה.

ב.      כרמי גפנים (ממערב ומדרום לקיבוץ) – יחד עם יקב קסטל.

ג.      צב”ר-קמ”ה (ליד קיבוץ רבדים) – תאגיד שאנו שותפים בו עם הקיבוצים קריית-ענבים, צובה, כפר מנחם ורבדים – עובדים בו יוסק’ה כהני ודותן יהודאי. מגדלים פלחה, שלחין ומטעים מגוונים.

ד.      מלון “יערים” ובו מלון הבוטיק “גורדוניה” (מצפון-מזרח לנו) – תאגיד שנקרא “מצפה ירושלים” שבו אנו שותפים יחד עם אורכידיאה. במלון עובדים מספר חברים שלנו.

3. “מי הרי יהודה” – תאגיד שאנו שותפים בו עם קריית ענבים, צובה וצרעה.
4. השכרות עסקיות במבנים של האזור המשקי
5. חשמל, לוחות סולאריים (מונחים על גגות הלולים) – אנחנו צורכים את החשמל שנוצר בלוחות שעל גגות הלולים, וכך אנו חוסכים הוצאות חשמל משקיות.

תחומי אחריות נוספים של מרכז המשק הם:

–        הביטחון (ובמסגרת זאת גם על הרב”ש, כיום לירון נחמן). הביטחון משמעו בעיקר אחריות על  

השומרים (יש בקיבוץ שמירות ערב ולילה, בסיורים בקיבוץ ועל דרך הביטחון) והתמודדות עם אירועים שונים (שלג, שריפה) שאינם רצויים בחיינו. עומר הוא הכתובת לכל עניין ובעיה שיש לנו בנושא הביטחון והקרקעות (הטיפול היומיומי הוא של אברהם אשכנזי). במסגרת זאת מקיימים קשר עם רשויות המדינה השונות, עוסקים בהסדר קרקעות שלא הוסדרו עד כה ומטפלים בשימושים חורגים בשטחים שאינם מנוצלים.

–        מנהלת קש”ב (קליטה-שיוך-בנייה). על הקליטה אחראית יעל, וכיום מדובר רק בבני זוג של חברים וברוכשים/יורשים של בתים קיימים. בנושא השיוך מקדמים את החלטה שנקראה פעם 1411, וכיום נקראת 1456, והיא עוסקת בשיוך הקנייני. בנושא הבנייה החלו ממש עכשיו בהכשרה, בהכנה ובקידום כללי של בנייה לבנים.

אחזקה – דורון עזר 052-694-5544

אחריות – על האחזקה, כמובן… חלק ניכר מעבודתו של דורון הוא מיון פניות לפי הצורך:

–        מים: הוא עצמו בעזרת אשר בן-מאיר

–        חשמל: שאולי שטרן

–        תקשורת: אשר בן-מאיר

–        אינסטלציה: מזמין את רמי.

קשר לחברים:

חברים הגרים בבית השייך להם אינם מקבלים שירות אחזקה מהקיבוץ. דורון נותן שירות לחברים הגרים בבתים השייכים לקיבוץ ולקשישים. לקראת החורף דורון עובר בין הקשישים כדי לוודא שהבית והדייר/ת מוכנים לחורף. בשיכונים א’, ב’, ג’ ובבתים השטוחים של הקיבוץ – דורון בודק לקראת החורף גגות ומרזבים. בבתים עם גגות רעפים הוא דואג לבדיקת שלמות הרעפים. אם יש צורך הוא מבצע טיפול מונע לנזילות.

ענייני ציבור:

 יש שני היבטים – טיפול מונע ו”תיקון שבר”. דורון משתדל בעבודתו להגדיל את הטיפול המונע כדי להקטין את תיקון השבר.

פרויקטים ציבוריים, כמו המגרש. אמנם המועצה האזורית אחראית על העבודה, אולם דורון מגיע פעם ביום לבקר (תרתי משמע) במקום.

הבאת תשתיות לראש מגרש לקראת בנייה או שיפוץ.  אם השיפוץ נעשה במחנה הישן, יש צורך להסיט את התשתיות  (כפי שנעשה כעת ליד גסקין). בהזדמנות זאת משתדלים לחדש ולשפר את התשתיות לקראת הבניה העתידית באזור – לפי התכניות.

כמו כן דורון לקח על עצמו את הטיפול בכל כלי הרכב “איזי-גו” של בעלי תפקידים בקיבוץ.

מרפאה טל:  534-7360–  יערה זית-מקייטן

המרפאה שלנו שייכת לקופת החולים הכללית, ולכן בשגרה היא נותנת שירות רק לחברי קופ”ח זאת.

המיקום: כיום היא נמצאת ליד הצהרונים של כיתות ביה”ס, אולם המבנה משויך, ולכן מחפשים עכשיו “בית חדש” – מקום מתאים.

שירותים: שעות הקבלה מתפרסמות מידי שבוע מעל בפי “קורים דברים”.

הצוות: רופא משפחה – ד”ר דוד ורד; אחות – יערה; מזכירה רפואית ומנהלת המרפאה – סופה רוזנברג. כמו כן שייכת למרפאה גם העובדת הסוציאלית של המועצה האזורית. ניתן להתקשר אליה באופן ישיר (להכניס מס’ טלפון) או לפנות למרפאה, והם יקשרו את הפונה אליה.

מדיניות התרופות –  בימים עברו המרפאה הכילה גם בית מרקחת, ז”א שבדרך כלל היה מלאי של תרופות במרפאה, וניתן היה לתת תרופות מרשם באופן מיידי. כיום המצב שונה, ואין יותר מלאי תרופות במרפאה.

אז מה כן?

לגבי תרופות כרוניות – המרפאה מזמינה ע”פ מרשמים. מידי חודש המרפאה שולחת למטופלים בתרופות כרוניות (כולל גם דברים טריוויאליים כמו תרופות נגד כולסטרול וכד’) רשימה של כל התרופות, ועל החולה לסמן מתוך הרשימה למה הוא זקוק.  הרשימה המסומנת חוזרת למרפאה, וסופה מביאה את התרופות ומחלקת למטופלים. תהליך זה נמשך כשבועיים-שלושה, ולכן מתארגנים חודש מראש.

תרופות שרושם הרופא לבעיות או למחלות ספציפיות – יש להגיע לבית מרקחת קרוב כדי לקחת אותם. באבו גוש יש שניים זמינים. חברים מתקשים מקבלים עזרה מעובדי המרפאה.

הבית הסיעוד מופרד היום לחלוטין, ויש לו צוות רפואי משלו. חבר שנכנס לבית הסיעודי מפסיק לקבל שירות מהמרפאה.

מספרת יעל: “כוונת הצוות היא ללוות כל אדם בקיבוץ מיום לידתו עד ליום פרידתו מן העולם. הם מאורגנים ללוות החל מינקות (יערה הינה יועצת הנקה) ועד לקיום הוספיס בית אם יש צורך. חשוב לצוות לראות את האדם בכל ההקשרים שלו – משפחתי, עיסוקי, חברתי, ולתת לו סיוע כוללני ולא רק גופני/פיזי.”

 במסגרת זאת הם מקדמים עד כמה שאפשר גם פעילויות מניעה – המרפאה ארגנה עד כה כבר שני “ימי בריאות” שבמרכזם עמדו הרצאות – רופא עור וכירורגיית שד, והם ממליצים לחברים על בדיקות שגרה לפי היכרותם אותם.

הצוות במרפאה מחויב מאוד לדיסקרטיות – אין אף מקרה של “דליפת מידע”, והם מתחייבים שגם לא יהיה. חברים רבים מודעים לכך, ולכן מתקבלות פניות רבות, לא כולן שייכות דווקא לבריאות הגופנית: פונים בעניין משברים שונים, גם משפחתיים וגם כלכליים, קשיים בעזרה להורים, בעיות התפתחויות, ועוד. הצוות משתדל לעזור כפי יכולתו וידיעותיו, ואם חסר הידע, הם מפנים לגורמים מקצועיים אחרים.

במסגרת האחריות על החברים נערכים גם ביקורי בית, והקריטריונים לכך הם הרבה יותר גמישים מהקריטריונים של קופ”ח – מגיעים לכל החולים המרותקים, כמובן, אולם אם מישהו מתקשר ומבקש שיגיעו, יוצאים מנקודת הנחה שאם מבקשים, כנראה שלא יכולים להגיע…

משאבי אנוש –

אילת שרון וולובסקי 

איך פונים? מתאמים פגישה דרך שושי. יש גם מייל masha5@maale5.com ואפשר לפנות בעזרתו. תשובה מובטחת.

מיקום: בתוך המועדון, בחדר נפרד.

הקשר לחברים –

חברים שעובדים בחוץ: הקשר הוא מינימלי. החברים פונים רק לבירורים שונים, בעיקר לגבי חוקיות על רקע של סיומי עבודה. בנוסף לכך היא אמורה ללוות את החברים ביציאתם לפנסיה.

חברים שעובדים בקיבוץ: פונים אליה אם לא מרוצים מהתנאים או אם נעשה לחבר עוול.

עזרה נוספת (לפי בקשה) היא הכנה של חברים לראיונות עבודה, מעבר על חוזים ובניית קורות חיים.

ורד משמשת מקור מידע של חוקי העבודה ושל תנאי ההעסקה. במסגרת זאת היא שומרת שהקיבוץ יעמוד בכל הדרישות החוקיות. בנוסף לכך ורד מלווה את המנהלים בקליטת עובדים, בתהליכי סיום עבודה ובסיטואציות שונות ודילמות מול עובדים בודדים ומול צוותים. היא עוזרת למנהלים גם בהובלת תהליכים – בעיקר דואגת שהמנהל לא יהיה בודד במערכה. היא אמורה לעסוק גם ברווחת העובד – לעזור למנהלים וגם ברווחת המנהלים עצמם.

כאשר יש מפגש עם שכירים שעובדים אצלנו – היא נפגשת ברצון, אולם אך ורק יחד עם המנהל (אלא אם מבקשים מידע בלבד).

ורד שותפה בצוות הפעיל. היא מביאה אתה את המבט של ההון האנושי בכל המקומות שהקיבוץ מתמודד בהם.

ורד משתדלת לדאוג לניהול נכון של תהליכים ולראיית העובדים, להיות רגישים למצבים מיוחדים, לעזור לאנשים במעברים שונים.

נוי (שיפור) – זוהר גוב 052-3800677

הקשר עם החברים:  

הצוות מוכן לתחזק ולפתח גינות פרטיות ולעזור בפינוי גרוטאות גדולות – בתשלום לקיבוץ.

בענף הנוי (לשעבר “השיפור”) יש ארבעה עובדים – זוהר גוב מרכז את הענף, אתו עובדים טל רונן ושני עובדים שכירים.

מחזיקים גם את חממת הסחלבים 5347394 – אחזקה ומכירה.

מועדי הפתיחה של החממה: ימים ב’ – ה’ ושבת – 10 – 16 (בשבת עזרה של מיכל כרמל)   יום ו’ – 10 – 14          

תחומי האחריות:

–        אחזקה שוטפת של כל הצמחייה בקיבוץ וטיפול בחורש הטבעי הסובב אותנו כשצריך. במרכז הקיבוץ ובאזור המגורים עבודת האחזקה יותר אינטנסיבית, ובאזורים מסביב – קצת פחות.

–        פיתוח הנוי, בעיקר בשכונות החדשות וביניהן ויחד עם זה ניסיון להשלים ולהחיות את הנוי במרכז הקיבוץ. תחזוקה שוטפת של הנוי בבריכה, בגן האירועים וב”סקויה”

–        ניקיון: קשר עם המועצה; אחריות על אזורי הפחים; העלאת מודעות הציבור לשמירה על הסביבה. עובדי הנוי מנקים את אזורי הפחים (המשאית, ולפעמים גם חברים, משאירים לכלוך גם מחוץ לפחים). יש מלחמה סיזיפית עם כל השוכרים העסקיים (הגדולים) לשמירה על הניקיון ועל הסביבה.

מספר זוהר: “מבחינת הצמחייה הקיבוץ מתוכנן כבר הרבה שנים – מימי חנה רביב    ועוזי וילנסקי, אולם עם הזמן צמחים נעלמו. החלום של זוהר הוא להחזיר צמחים שהיו ונעלמו – צמחי א”י כמובן. אם יהיה לו מספיק כוח אדם, הוא מאמין שיוכל להחזיר עטרה ליושנה ולהפוך את חצר הקיבוץ לגן בוטני (פעם היו מביאים הנה בוטנאים לסיורים…).”

ספרייה טל: 02-534-7426

מיקום: באולם הגדול של בית צילה, הכניסה מהדלת הדרומית.

פעילות:
בכל יום חמישי בין השעות 16:00 – 19:00

בכל שבת בין השעות 11:00 –  12:00

ניתן לפנות לעפרה פיסצקי:  052-2637-933

זמין בחינם לכל תושבי הקיבוץ. שוכרים מתבקשים להשאיר צ’ק ביטחון.

צוות הספרייה מונה שלוש חברות: דנה נפתלי, רון כהני, עפרה פיסצקי.

בספרייה יש כ – 13,500 כותרים, כולם ספרות יפה וספרות סמי-עיונית. בשלב זה אין ספרי עיון בספרייה. ניתן להיכנס לקטלוג של הספרייה מכל מקום דרך האינטרנט, לראות אם הספר נמצא בספרייה. מנויים יכולים גם להזמין ספר דרך האינטרנט. מאותגרים בנושא יכולים להזמין ספרים ישירות מהצוות.

כתובת האתר: http://maale5.libraries.co.il

בימי חמישי מתקיימת שעת סיפור

לגיל הרך בשעה 16:15 (בעת שעון חורף)

לגיל בי”ס, כיתות צעירות, בשעה 16:45 (בעת שעון חורף)

קניונית 534-7430 02 

מה זה קניונית– הקניונית היא המכולת של הקיבוץ. השם הגיע מתחרות שמות שהתקיימה בשנות התשעים.

מנהלת הקניונית– מרים קורן

מיקום: מתחת לחדר האוכל, בחלק המערבי.

פעיל: ימי א’, ב’, ג’ – 07:00 – 18:00; יום ד’ – 07:00 – 13:00; יום ה’ – 07:00 – 19:00  יום ו’ – 07:00 – 14:00; בשבת סגור.

1)     ניתן לשלם בשתי הקופות דרך התקציב. בקופה הימנית (הקרובה לדלת) בלבד ניתן לשלם גם במזומן.

2)     הצוות מסביר פנים – ניתן לשאול אותו ולברר כל דבר, ותמיד נקבל תשובה עניינית ונעימה.

3)     אפשר לברר מראש, טלפונית, אם יש מוצר כלשהו.

4)     ליד הקופות יש לוח בקשות. אם רוצים משהו מיוחד, אפשר לכתוב שם, והמוצר יגיע.

הצוות כולל: ארבעה עובדים קבועים – מרים קורן, מנהלת המקום, האדי (אבו-גוש),  וגם ראובן גסקין ורוני קורן, כל אחד משניהם בחצי משרה.

מטרת המקום: אין מטרה להרוויח, אלא להיות מאוזנים (כולל, כמובן, הוצאות עבודה והוצאות בלתי צפויות). התכנית היא שאם יהיה רווחים, לחלק אותם בין החברים שקונים דרך התקציב. כרגע התכנית נמצאת בבדיקה מול הנה”ח.

רוב הקונים המגיעים לקניונית באים לקנייה משלימה. הפלח המשמעותי ביותר הוא הילדים. למרות שהם קונים דברים קטנים וזולים, שם נמצאים אחוזי הרווח הגדולים. כוח הקנייה הגדול ביותר הוא בתי הילדים, ויש רצון ללכת לקראתם. כרגע חברים מקבלים 2% הנחה, ובתי הילדים מקבלים 5% הנחה על כל קנייה.

הקניות נעשות בעיקר דרך משקי דרום – הם מרכזים את הקניות ואת התשלומים עבור הקניות. זה סידור נוח וכדאי, אבל גם כובל – יש תחושה שבהסדר ישיר אפשר להשיג מחירים טובים יותר.

איך נקבעים המבצעים?

למבצעים יש מטרה אחת מרכזית – לגרום לאנשים להיכנס לקניונית. ישנם סוגים שונים של מבצעים, למשל:

–        כאשר מוצרים עומדים לפני “פג תוקף”, וכדאי למכור אותם מהר כדי שאפשר יהיה להשתמש בהם (בד”כ לאכול אותם) עדיין תקפים.

–        תוך כדי מו”מ עם הספקים, כמו “ארבעה ב…”. אלה הם בד”כ ממתקים שונים, אבל גם שמפו, מגבונים וכד’.

–        מבצעים בקופה – “אם קנית בסכום שעולה על XXX” – כדי להגביר את הקנייה (כמובן).

תקשורת – אשר בן-מאיר

אחריות: על הטלפונים, על האינטרנט, על שידורי הכבלים ועזרה לדורון באחזקה לפי הצורך.

אשר הוא איש הקשר עם בזק, בזק בינלאומי ו”הוט”. ההתנהלות של החברים אמורה להיות ישירה עם הגופים הללו, אבל לפעמים יש צורך באיש הקשר. גם בעניין האינטרנט – אשר יוצר את הקשר בין הלוקח לבין נותן השרות, ולאחר מכן ההתנהלות היא ישירה. לחברים מבוגרים או “מאותגרי” טכנולוגיה אשר עוזר לפי הצורך.

מי “קהל היעד”?

אשר עוזר למבוגרים (בעיקר למי שאין פה ילדים שיעזרו) ולעובדות הסיעוד, אולם מוקד העבודה ועיקר האחריות הם הטיפול בענפים ובמשרדים. הוא אחראי על כל המחשבים של הקיבוץ – קנייה, תפעול, טיפול בבעיות וטיפול שגרתי.

איך פונים?

אפשר לפנות ישירות לאשר 054-9033-099

שאלה פשוטה.
קרטונים- את הקרטונים יש לזרוק בקרטונייה. הקרטונייה ממוקמת מאחורי הקניונית במגרש החנייה. שם תמצאו מעין כלוב שבו יש הרבה קרטונים . זו הקרטונייה. ולשם יש לזרוק את הקרטונים. בשום פנים ואופן אין לזרוק קרטונים בפחי האשפה. זה סותם אותם ואז אין מקום לזרוק אשפה רגילה והורג אוכלוסיות שלמות של שבטים באפריקה. כמו כן מחקרים גילו שמי שזורק קרטונים באשפה הוא תכלס סתם עצלן . אך למרות זאת מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה גילה שגם מי שזורק קרטונים באשפה יכול להשתנות וזה יותר פשוט משינוי פסיכולוגי עמוק אלא פשוט החלטה כזו בינכם לבין עצמכם שתעזור לכם לזרוק את הקרטונים בקרטוניים.
זכוכית– את בקבוקי הזכוכית אפשר לזרוק במיכל סגול שנמצא מאחורי חדר האוכל. הוא ממוקם לי כלוב בקבוקי הפלסטיק שאליו נגיע בשאלה הבאה אבל אל תגלו שידעתם.
בקבוקי פלסטיק- את בקבוקי הפלסטיק יש לזרוק בכלובים. הסיבה המרכזית לזריקתם של בקבוקי הפלסטיק בכלובים היא שאם הם יברחו הם יכולים לפצוע את הסביבה ולכן אומרים שבקבוקי פלסטיק לא ממוחזרים פוגעים בסביבה. בכל מקרה הכלובים פזורים ברחבי הקיבוץ ומומלץ לכם למצוא לעצמכם כלוב קרוב ולהתרגל לזרוק את הפלסטיק אליו. במידה ואתם מזהיים פלסיטיק מסוג בקבוק שברח מאחד הכלובים. יש להתקשר מידיית ללוכד בקבוקים ולשמור על מרחק בטוח. אם יש לכם אומץ הרימו את הבקבוק והניחו אותו בכלוב בזהירות.
פסולת גדולה וגרוטאות- את אלו זורקים במכולה שברפת. אין להניח את הגרוטאות ליד הפח. זה לא עובד ככה. במידה ואתם זקוקים לעזרה בפינוי התקשרו לזהר גוב והוא יפנה את הגרוטאה בתשלום סמלי.