על הארכיון
ארכיון בקיבוץ משתנה
אין עתיד נאור ומתקדם
ללא עבר שמכבדים אותו
הקיבוץ שלנו, מעלה החמישה, נוסד בשנת 1938.
הארכיון קיים בערך רבע משנות קיומו של הקיבוץ.
אחד האתרים בחצר הקיבוץ שהוא בעל חשיבות רבה מאין כמוהו, הוא הארכיון. לא תמיד זוכה הארכיון למשקל הראוי לו. חברה מסודרת צריכה לתעד את חייה ולשמר את התיעוד.
אין הארכיון ענף מכניס רווחים, אבל משרת הוא את ההווה והעתיד של המוסדות. תלמידים, סטודנטים ועוד, כיום ובעיקר מחר. הדור הבא ישאל שאלות ויחפש את התשובות. בארכיון הולך ומצטבר חומר רב ערך על תולדות מעלה החמישה, חומר מנהלי חשוב, אוספים של החלטות, מכתבים, חוזים ומסמכים אחרים שהצטברו תוך כדי ניהול הקיבוץ על אגפיו המשקיים, חברתיים ומוניציפליים.
חברים מכשירים את שטח היישוב
לכן יש לארכיון גם חשיבות מיידית, יום יומית. חברים באים להיעזר בחומר להכנת עבודות, חברים באים למצוא פרטים על משפחתם.
קיימים מסמכים ותעודות על ענפים שלא קיימים מזמן כמו: כוורות, מספוא בבית דגון, גן ירק בעמק המצלבה בירושלים, רדיו "גמה" או "כרמית", מפות ישנות והחלטות מבראשית הקיבוץ, ולכל אלה יש ביקוש.
ילדים, תלמידים וגם סטודנטים וחוקרים מגיעים לקבל חומר בנושאים הקשורים לקיבוץ, לאזור או לתקופת העלייה על הקרקע או מלחמת תש"ח. בין המבקרים גם חוקר הכותב ספר על חטיבת "הראל". במכתב תודה כותב הוא: "בשום ארכיון מוסדי לא קיבל חומר רב ומעניין כל כך כמו אצלכם".
עדנה וקסלר, סדרנית העבודה ביום העלייה על הקרקע, אוחזת בידה את סידור העבודה(באדיבות הארכיון)
סידור העבודה של היום הראשון
לא פעם מבקש המזכיר החלטה מלפני שנים בנושא אקטואלי, ומוצא את התשובה בארכיון.
בארכיון קיים אוסף של אלפי תצלומים.
בראשיתו נרכשו התצלומים מהעבר בארכיון קק"ל ובארכיון הציוני.
.הקמת הצריף הראשון ביום העלייה על הקרקע, יולי 1938. צילם: אברהם מלבסקי. הצילום באדיבות ארכיון קק"ל.
בארכיון חומר יקר ערך של אוסף ראיונות עם חברים שמשקפים את חייו של החבר ואירועים בקיבוץ במהלך השנים.
לא רבים זוכרים את התקופה הזאת ב- 1949, כאשר חלק מאוכלוסיית המקום, נשים וילדים עדיין היו "בגולה" במנזר רטיסבון.
כיום אנו נמצאים בתקופה של שינויים- למען האמת שינויים עוברים עלינו במשך כל ימי חיינו. היינו בין הראשונים בתנועה הקיבוצית שהנהגנו תקציב אישי במחסן הבגדים
השינוי המשמעותי השני היה המעבר ללינה משפחתית בשנת 1976. ההשפעה נתנה תוצאות מבחינה חברתית, חינוכית וללא ספק על סגנון הבניה במשק.
בתקופה האחרונה עברנו שורה של הפרטות בתקציבים אחדים: הפרטת רכב, והוצאות שיכון. שינויים בענף המזון, איחוד הכלבו עם המרכולית, היום- קניונית.
עבודת הארכיון רבה וחשובה בהתייחס לשינויים אלה. גם בחיי החברה והמשק חלו שינויים, ולא פעם קשה לעקוב אחרי כל הניואנסים של דרך השינויים. בשינויים המתחוללים כעת בתנועה והשלכותיהם עלינו מופיעים כמה סממנים המקשים מאד על תיעוד המעשה.
במקביל לפעילות של הענפים השונים, מתקיימים דיונים סגורים, או דיונים פתוחים בנושא השינויים. פרוטוקול של הדיונים האלה ברובם לא מועברים לארכיון הקיבוץ, חלקם חסויים ורק יחיד סגולה יכולים לעיין בהם. כך נוצרים "חורים" במידע הזורם לארכיון הקיבוץ בתהליך השינויים.
אוזנו של הארכיונאי צריכה להיות קשובה לכל מה שמתרחש בקיבוץ, לא פעם נוצרות ועדות מכינות שגם הן לא מוסרות את הפרוטוקולים, כתוצאה מכך תהליך התפתחות של הנושא בלתי ידוע, או נכון יותר נופל לתוך "החור השחור".
בחברה הדמוקרטית כמו שלנו יכולה להתעורר מחלוקת בין הצורך בשמירה על צנעת הפרט ובין חובת הציבור לדעת. במידה ומידע חסוי, הארכיונאי יודע היטב לנהוג בחומר מסוג כזה. (סגירה למספר שנים). אני רוצה לציין בהזמנות זאת שהארכיונאי עובד לפי העקרון של ש.ש.ש- שיקום, שמירה, שתיקה.
אנו פונים להנהלת הקיבוץ ומבקשים שבעת הדיונים ירשמו פרוטוקולים, אותם ימסרו בזמן הנכון לארכיון. לדוגמא גם שינויים מסוג אחר שהתרחשו בזמן האחרון: מנהל משאבי אנוש במקום מרכז עבודה, מנהל ענף המזון במקום אקונום, בריאות ורווחה במקום ועדת בריאות ועוד...
לאור השינויים החלים במשק ובארץ הנושא המרכזי יותר מאי פעם הוא חשיבותו של הארכיון למען הכלל והפרט כאחת.
חוק הארכיונאים מחייב שבכל ישוב יהיה ארכיון פעיל, ארכיון שאוצר בתוכו חומר ישן ו חדש, ומקבל אליו בצורה שוטפת חומר אדמיניסטריבי, כמו פרוטוקולים, החלטות ותוכניות לעתיד. על ארכיון הקיבוץ המשתנה מוטלת חובה של ערנות רבה, ועבודה בלחץ שלא להחסיר מהלכים או שלבים בהשתנות. חשוב לתעד כל פרט! הדבר קשור כמובן במוסדות הקיבוץ ובמודעות של החברים להעביר חומר לארכיון באופן שוטף.
לוצ'יה הוכברג